בשנים האחרונות, נדמה שאין כמעט אתר שלא משתמש בפופאפ בשביל למשוך עוד גולשים לרשימת התפוצה שלו.
כבר לפני 5 שנים כתבתי על ניסוי קטן שערכתי על שילוב חלון POP UP מעצבן באתר (בזמנו בחנתי את כמות הנרשמים וראיתי שיפור משמעותי בכמות הנרשמים לרשימת התפוצה) והיום אני רוצה להציג מחקר מעניין שמטרתו היתה לבדוק כיצד השימוש ההולך וגובר בפופאפים מסוגים שונים (סטנדרטי, שלילי, מסך מלא וכדומה) משפיע על תפיסת המותג בעיני מבקרי האתר.
סוגי פופאפים באתרי אינטרנט
הרבה מאוד השתנה מאז 2011, התוכן, הגודל והאגרסיביות הותאמה לרמת הקשב של הגולשים. כיום, ברוב האתרים ניתן למצוא את אחד מהפופאפים הבאים:
- פופאפ סטנדרטי – פופאפ שמוצג בחלק המרכזי של האתר בצורה מיידית או לאחר מספר שניות. בדרך כלל, הפופאפ יזמין את הגולש להירשם לרשימת התפוצה או יציע לו מתנה כלשהי (מדריך, קופון הנחה, משלוח חינם וכדומה) בתמורה למייל שלו. הנה דוגמא לפופאפ סטנדרטי באתר קסטרו:
- פופאפ שלילי – אותו דבר כמו פופאפ סטנדרטי רק שהקריאטיב שמוצג בו מציג לגולש אופציה לקבל את ההצעה או לדחות אותה. הנה דוגמא לפופאפ שלילי באתר Social Triggers:
לאחרונה, ישנה מגמה לפתוח חלון פופאפ שנמתח על כל המסך עם הצעות כמו בוא ללמוד איך עושים X או בוא לקבל Y ובשביל לסגור את הפופאפ עליך להקליק על משפט שמצביע בדיוק על ההפך. במקרה שלנו, "לא תודה, אני לא רוצה עוד טרפיק לאתר" – פרדוקס מחשבתי :).
- פופאפ מכוון כוונה/טריגר – לאחרונה, הסוג המועדף עלי הוא פופאפ מכוון כוונה כך שיוצג ברגע שהגולש מתכוון לצאת מן האתר, זמן השהייה בו עבר X שניות או הגולש גלל אחוז מסויים מן העמוד שבו הוא נמצא. ב – Signup אני משתמש בפופאפ צדדי שמופיע (ונעלם) ברגע שהגולש גלל אחוז מסויים מן העמוד.
ישנם מומחים אשר טוענים ששימוש בפופאפ נגטיבי הגדיל את כמות הגולשים אשר נרשמו לרשימת הדיוור שלהם אך לעומת ישנם מומחים אחרים אשר מתארים את הטקסטיקה הזו כבעייתית – כאשר זה מוצג בדיוק באותו אתר, למי כדאי לך להאמין? 🙂
כיצד פופאפים משפיעים על תפיסת המותג שלך?
לפי דעתי, אין ספק שככל שאתה מקשה ומתנהג בצורה אגרסיבית עם הגולש, כמות הגולשים שישלימו את הפופאפ תהיה גדולה הרבה יותר.
הניסוי של דני ריצ'מן, בא לבדוק מהי ההשפעה של פופאפים מסוגים שונים על האופן שבו המבקרים תופסים את המותג ובמיוחד על הרוב הדומם, אותם מבקרים שלא נרשמו לרשימת התפוצה שלך. חשוב לציין שמטרת הניסוי הייתה לחקור את התפיסה של אותם מבקרים ולא איך הם באמת עשויים להתנהג במהלך החלטת רכישה מהעסק.
מהלך ותוצאות הניסוי
הניסוי כלל 1,000 משיבים בארה"ב שהתבקשו לבקר בחנות וירטואלית אשר מוכרת חולצות באינטרנט. כלל המשיבים חולקו ל – 3 קבוצות שוות, אשר לכל אחת מהן הוצג עמוד עם פופאפ בסגנון אחר:
- קבוצה A קבוצת הביקורת – לקבוצה A הוצג העמוד ללא פופאפ אך עם טופס הרשמה פשוט לדיוור בסוף העמוד.
- קבוצה B – לקבוצה B הוצג אותו עמוד עם פופאפ סטנדרטי אשר ניתן לסגור אותו באמצעות לחיצה על X בפינה הימנית שלו או באמצעות לחיצה על החלק החיצוני של העמוד. הפופאפ הוצג לאחר 2 שניות מרגע כניסת הגולש לאתר.
- קבוצה C – לקבוצה C הוצג אותו עמוד עם פופאפ שלילי אשר דורש הרשמה לרשימת התפוצה או לחיצה על "לא, אני לא רוצה לקבל הנחות ומבצעים". הפופאפ הוצג לאחר 2 שניות מרגע כניסת הגולש לאתר.
לאחר הביקור, המבקרים התבקשו לענות על שאלות הנוגעות לתפיסת המותג/החנות הוירטואלית.
באיזו מידה אתה מרגיש שאתה הייתי סומך על העסק הזה?
באיזו מידה אתה מרגיש שאתה תקנה מן העסק הזה?
לאחר המענה על השאלות הנ"ל, המשיבים התבקשו לתאר את ההרגשה הכללית שלהם על פופאפים ו – 97% מהם תארו את ההרגשה כשלילית (מעצבן, מטריד, מציק, מרגיז, נדחק, מפריע, ספאמי וכדומה).
לסיכום, אין ספק שבאמצעות פופאפים מסוגים שונים ניתן להגדיל בצורה משמעותית את רשימת התפוצה שלך (זה גם מה שאני מצאתי במחקר הקטן שלי). עם זאת, חשוב להבין שלגידול זה יש מחיר ולפי נתוני הניסוי הנ"ל ניתן לראות כי רמת הבטחון של הגולשים בעסק יורדת ככל ששיטת השיווק אגרסיבית יותר.
כמו תמיד, אם יש לך טיפים ותובנות משלך על הנושא, אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, פרסם את תגובתך בהמשך פוסט זה.
עוד פוסט איכותי עידן.
בהחלט חומר למחשבה בזווית השיווקית של כל אתר \ עסק.