על פי הצהרות רשמיות של גוגל ישנם יותר מ – 200 גורמי דירוג שונים אשר משפיעים על המיקום הסופי שלך בתוצאות החיפוש. בכל 3-4 חודשים, האתרים הגדולים בארה"ב משחררים מחקר אשר מטרתו לחשוף כמה שיותר גורמים אשר משפיעים על תוצאות החיפוש של גוגל ואת המשקל הסופי שלהם (לפי צפיות באתרים, סקרי דעת קהל, מדדי קשר וכדומה).
לקראת סוף החודש שעבר חברת Search Metrics פירסמה את הדו"ח השנתי שלה לגורמי הדירוג של גוגל בארה"ב לשנת 2013. ניתן לראות אינפוגרפיקה שלהם למטה או להוריד את הדו"ח המלא מתוך האתר שלהם לאחר רישום קצר :
הדו"ח מתבסס על יותר מ – 300,000 אתרים ב – 10,000 מילות מפתח שונות אשר הוצגו בשלושת העמודים הראשונים (30 תוצאות חיפוש ראשונות). תוצאות הדו"ח הוצגו על פי מתאם ספירמן בסטטיסטיקה אשר בודק את הקשר בין שני משתנים (במקרה שלנו, ערך ממוצע מול דירוג).
קורלציה לא בהכרח מוכיחה סיבתיות
הבעיה המרכזית עם מחקרים שמתבססים על קורלציה (מתאמים) היא שקורלציה לא בהכרח מוכיחה על סיבתיות כלשהי. העובדה ששני גורמים נראים חופפים אחד עם השני, לא אומר שגורם X הביא לידי גורם Y – למעשה, לעיתים זה לא אומר שהם בכלל חולקים את אותו גורם משותף.
ברוב המקרים, אנחנו נוטים להאמין שקורלציה גדולה רומזת על קשר חזק יותר – אך זה לא תמיד נכון. אם נתבונן במחקר הנ"ל של Search Metrics נוכל לראות כי אחד הגורמים החשובים ביותר, הכנסת מילת המפתח ב – Title, קיבל במחקר קורלציה של 0 –במציאות, זה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מיקום העמוד שלנו בתוצאות החיפוש של גוגל.
האם מחקרים לגורמי דירוג חשובים בכלל ?
אין ספק שמחקרים מסוג זה חשובים להתקדמות ה- SEO, אך ברוב המקרים המחקרים הנ"ל לא מלמדים שום דבר על אלגוריתם החיפוש של גוגל – אלא הם מצביעים על דברים שמקדמי אתרים מצליחים נוטים לעשות באינטרנט – שווה להתעכב מעט על הנקודה האחרונה..
לשם הדוגמא, אם נחזור לדו"ח שהוצג על ידי Search Metrics הגורם המשפיע ביותר על דירוג האתר בתוצאות החיפוש עם קורלציה של 40% הוא כמות הפלוס אחדים שתוכן מסויים קיבל ב – Google+. מהניסיון שלי, אין שום קשר בין השניים (ואם הוא קיים, הוא כמעט ולא מורגש) – מה שכן אפשר להסיק מהנתון, זה שאם התוכן שלך מקבל הרבה +1 ב – Google+ כנראה שאתה עושה משהו שמנוע החיפוש אוהב לראות אצלך.
לסיכום, דו"חות מסוג זה חשובים, אבל לא מציגים לנו שום דבר על אלגוריתם החיפוש של גוגל. מקדמי אתרים שרוצים להסיק נתונים אמיתיים, חייבים להקים אתרי מעבדה שעליהם הם יוכלו לערוך ניסוי מבוקר אשר בודק את ההשפעה של גורם אחד בכל פעם.
כמו תמיד, אשמח לשמוע את דעתך על הנושא בתגובות לפוסט זה.
מאמר מעולה עידן
אני חושב שמחקרים מסוג זה שופכים לנו אור ונותנים קצה חוט.
אך לא הייתי ממהר להסיק מסקנות שמה שעובד ומשפיע יותר בגוגל קום עובד אצלינו.
דבר נוסף שחשוב לזכור זה שגוגל לא פעם עושה גם היא ניסויים ויכול להיות שבזמן המחקר היה גם ניסוי של גוגל באותו הזמן.
אך אין ספק שכמה שיהיו יותר כאלה החיים של מקדמי אתרים יהיו ורודים יותר 🙂
עמית, דווקא המסקנה שלי היתה הפוכה משלך.
אם אתה רוצה להסיק משהו אמיתי, אתה חייב לבדוק את הגורם על אתרי קצה/ניסויים משלך.
תודה עידן, זו אכן שאלה מעניינת. מרוב שקראתי את התיאורים המילוליים, לא הסתכלתי כלל בגרפים עצמם.
בכל אופן, מהיכן אתה יודע שכל האתרים שנבדקו מקודמים אקטיבית על ידי מקדמי אתרים? במיוחד לאחר פינגווין, יתכן שחלק גדול מהם נמצאים במקום גבוה פשוט מכיוון שהם אתרים ותיקים שמקבלים הרבה קישורים טבעיים. לא הייתי מזלזל במחקר הזה כל כך חשוב. לדעתי דווקא בגלל שהוא בוצע בצורה ממוחשבת, הוא מדויק יותר מסקרים סטייל MOZ שבהם באמת שואלים את המקדמים הנחשבים ביותר כיצד הם פועלים….
איתי, יש הרבה דברים שהדו"ח הזה (ואחרים מסוגו) לא מציגים כמו מובהקות סטטיסטית או את אחוז הסטייה הסטטיסטית. ברוב המקרים, מבחינה סטטיסטית הקורלציה שרואים ברוב הדו"חות היא חלשה מאוד (רק מעל 30-40% המתאם הוא חזק).
בנוסף, אני באמת לא יכול לדעת מי הם האתרים ומה עבר עליהם, מהן מילות המפתח (ישנו שוני גדול מאוד בין מילת מפתח X ל – Y) שנבחנו וכדומה -כל הנתונים האלה, דווקא תורמים לתחושה שלי, שאי אפשר באמת להתבסס עליהם.
נכון, הקורלציה הכי גבוהה שראיתי היא של 0.34 שזה 34% אם אני מבין נכון… בכל מקרה, האם יש שיטה טובה יותר או שאתה מכיר סקר אחר שבדק עליה וירידה בדירוגים של כל כך הרבה עמודים ביחד?
אני לא חושב שצריך לקחת את מה שכתוב בסקר כמובן מאליו, אבל הוא כן נותן תחושה כללית לאן הדברים זורמים בגוגל…
השאלה אם ראיתם שזה עובד כאן בישראל ?
לאיזה חלק של המחקר אתה מתכוון? אני יודע שאחרי פינגווין, גם עמודים עם TITLE טוב לא ממש עזרו לי להישאר במקום.
אני חושב שזה מידע נחמד אבל לא משמעותי.
בדיוק כמו שכתבו קודמיי בתגובות –
אי אפשר לדעת בביקור באתר X אם גוגל בדיוק עשה משהו כשבדקו אותו.
אי אפשר לדעת איזה מהאתרים באמת מקודמים ואיזה לא.
אי אפשר לדעת כמה זה משליך על קידום בארץ (פרימיטיבי יותר…).
בשורה התחתונה מגיעים לכל מה שידוע מאז ומתמיד –
תגיות, תוכן, חברתי וקישורים…
פוסט נחמד אבל אני לא חושב שאפשר להסיק מהנתונים שלהם משהו ממשי.
נראה לי שהדרך הטובה ביותר להציג את הנתונים היא על פי הסבירות שגורם X יגרום לאתר לעלות בדירוג. למשל, אם תכניס מילת מפתח ב – Title הסבירות שעלה בדירוג גוברת פי 10 (סתם דוגמא).
אחלה של מאמר!
בתור אחד שהשתמש במחקר הזה באחד מהניוזלטרים האחרונים שלי, הדגשתי שמדובר במתאמים סטטיסטיים בלבד ולא בקשר של סיבה-תוצאה. עוד דבר שחשוב לזכור – המחקר הזה תקף לגבי גוגל קום… מה שקורה בגוגל ישראל יכול להיות שונה לחלוטין, והמתאמים יהיו שונים בהתאם.
הערת אגב – לדעתי יש דמיון לא מבוטל בין קידום אתרים לבין פיזיקת קוואנטים ופילוסופיה של המדע: בשניהם מדובר בתחום סטטיסטי, שאי אפשר להסיק בו מסקנות חותכות אלא מתאמים סטטיסטיים בלבד. בנוסף, בשניהם אי אפשר להוכיח סיבתיות. לעולם לא תוכל לדעת האם X הוביל ישירות ל-Y, או שמא בדרך היו עוד 20 פרמטרים.
עמית, אפשר היה להסיק "מסקנות חותכות" ו"סיבתיות" אם גוגל היו מפרסמים את האלגוריתם. אבל הם מתקמצנים עליו לעצמם 🙂